טיפול בתנועה ומחול בקרב קשישים החל באמריקה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 עם מריאן צ'ייס, אמו של הטיפול בתנועה ומחול. היא עבדה עם מטופלים פסיכיאטריים וקשישים בבית החולים סנט אליזבת שבוושינגטון הבירה, שם ביססה את עבודתה על העיקרון שבעיות פסיכולוגיות אצורות בתוך הגוף. היא האמינה במחול כצורה של תקשורת הממלאת צורך אנושי בסיסי.
בדומה לדרמה תרפיה, רוב הטיפול במחול מתבצע במעגל, או מתחיל ומסתיים במעגל, כדי להבטיח שכל אחד יראה את האחרים בקבוצה וגם את המנחה. בנוסף, מעגל מחזק את הקשר ואת תחושת הקהילתיות, משפר את היכולות החברתיות ומחזק את המודעות העצמית, שלעתים קרובות נפגעת אצל אנשים החיים עם דמנציה. לעתים קרובות נעשה שימוש בסמלים דרך דימויים, פנטזיה וזיכרון, כדי לאפשר לאנשים לעבד בעיות שעלולות להיות קשות לביטוי מילולי. חקירת סמלים באמצעות תנועה וצליל מספקת סביבה לא מאיימת שבה ניתן ליצור ולחזק תחושת אמון. סמליות יכולה להניח את היסודות לפיתוח נושאים המבוססים על תנועות דומות בקבוצה – לכן חשוב שהמנחה יזהה את המכנה המשותף הזה, שכן כאן הקבוצה יכולה למצוא לכידות, תמיכה ותחושת שייכות.
ניתן לתרגל טיפול בתנועה ומחול גם באופן פרטני. שיקוף או אימוץ התנועות של האדם הם דרך חשובה לזהות ולהתחבר למצבו של המטופל. מונח זה, הנקרא לעתים קרובות אמפתיה לא-מילולית, מכונה שיקוף אמפתי ומשמש לתיאור האופן שבו המטפל משתמש בגוף ככלי כדי להתכוונן למטופל. במקום לחקות את האדם, חשוב לחוות את מה שהוא מרגיש דרך גופו באמצעות מחוות, הבעות ויציבה. פעולה זו בונה אמון במערכת היחסים הטיפולית.
טיפול בתנועה ומחול מספק יתרונות פסיכו-סוציאליים ופיזיים לאנשים עם דמנציה. ההיבט הפסיכו-סוציאלי הופך לגורם המניע בטיפול במחול כאשר מתמודדים עם מחלה מורכבת כמו דמנציה. אנשים עם המחלה הופכים לעתים קרובות למבודדים, וטיפול במחול הוא אחת הדרכים הנפלאות לעודד אינטראקציה חברתית, פעילות גופנית ובריאות רגשית.
שינויים באישיות, קושי בתקשורת ולעתים התנהגויות מאתגרות עקב תסכול מהמחלה מייצגים חלק מההשפעות שגורמות לאדם עם דמנציה להסתגר, להתנתק רגשית מבחינה חברתית ובסופו של דבר להפוך למבודד. לרוב, משפחה, חברים ואפילו אנשי מקצוע מתקשים להתמודד עם שינויים אלו. טיפול במחול ותנועה יכול להיות הפתרון, כיוון שהוא יכול לחבר אדם לעולם שסביבו בדרכים שטיפולים מסורתיים אינם יכולים. באמצעות תיאום של צליל, קצב ותנועה, אנשים יכולים להתחבר בדרכים בלתי ייאמנו.
כמה יתרונות פסיכו-סוציאליים של טיפול במחול/תנועה:
– דרכים חלופיות לתקשורת
– עידוד אינטראקציה חברתית ותקשורת
– עלייה במודעות העצמית (ברמה האישית ובקשר עם אחרים)
- מספק ערוצים להפניית תסיסה ו/או תוקפנות לביטוי בריא
- משפר ו/או מנהל תסמינים של דיכאון וחרדה
- משמר ולעתים משפר את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי
- מחזק נתיבים נוירולוגיים
- מספק הזדמנויות לביטוי בטוח ומכובד
אנא הקפידו לבדוק את הרשימות שלנו עבור מטפלים שיכולים לעזור. הם מופיעים תחת "מטפלים טיפוליים ואמנותיים" תחת הלשונית משאבי ניו יורק ואנשי מקצוע בדף הבית שלנו, או לחצו כאן: http://hnh.fb5.myftpupload.com/ny-resources-professionals/therapeutic-artistic-practitioners/