ריפוי בעיסוק מקדם את התפקוד של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שלעיתים קרובות מושפעות אצל אנשים עם LBD. הפעילויות כוללות פיתוח שפה משותפת עם הטיפול. ריפוי בעיסוק יכול לסייע בתיאום עין-יד, תפקוד ומתיחות של הגפיים העליונות, תפקוד חזותי-מרחבי, תפקוד קוגניטיבי, תסמינים פרקינסוניים, פישוט מילים ופקודות לפיתוח שפה משותפת, לבוש, רחצה, יציאה מהמיטה, תיפוף, קצב.
כיסוי
ריפוי בעיסוק, הניתן במסגרת חוץ, משמש כדי לעזור למטופל ללמוד כיצד לנהל בבטחה את פעילויות חיי היומיום (בדרך כלל בזמן החלמה ממחלה, פציעה או הליך רפואי). Medicare חלק ב' מכסה כמות מוגבלת של ריפוי בעיסוק, הניתן במסגרת חוץ במשרד של רופא או מטפל, במתקן שיקום, במרפאה, במחלקה אמבולטורית בבית חולים, או בבית המטופל. הטיפול חייב להיות רשום בפי מרשם רופא ובבדיקה תקופתית שלו, ועליו להיות מוענק על ידי מטפל המוסמך על ידי Medicare. https://www.caring.com/medicare_information/medicare-coverage-of-occupational-therapy
Medicare חלק א' או חלק ב' מכסה גם ריפוי בעיסוק כחלק מטיפול מקיף בבית הניתן על ידי סוכנות בריאות ביתית המאושרת על ידי Medicare.
מטפלים בעיסוק, בזכות מומחיותם בניתוח פעילויות ובעבודה מעשית עם אנשים מבוגרים במסגרות שונות, מתייחסים לדמנציה – ובפרט ל-LBD הכוללת מאפיינים פרקינסוניים – כמצב המשפיע על התפקוד התעסוקתי/יומיומי. מטפלים אלו מדריכים בני משפחה, חברים מודאגים ואנשים הנמצאים בשלבים המוקדמים של המחלה לגבי דמנציה והשלכותיה התפקודיות. מרפאים בעיסוק מעריכים את האדם עם הדמנציה כדי לקבוע את נקודות החוזק, הליקויים ותחומי התפקוד הזקוקים להתערבות. האדם עשוי להפגין תפקוד משופר באמצעות הסתגלות ופיצוי. הם גם מסייעים למטפלים להתמודד עם התפקיד המורכב.
מטפלים יכולים לסייע לאנשים עם LBD לחיות בבתיהם בבטחה זמן רב ככל האפשר באמצעות הערכה והתאמה של הסביבה. הם לרוב גם מספקים תוכניות לרווחה, תרגילים למיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות, מניעת נפילות ומושבי הדרכה למטפלים. הם עוזרים למטופלים, בין אם הם נמצאים במוסדות לטיפול ארוך טווח, בדיור מוגן או חיים בביתם, לשמר את התפקוד הקיים זמן רב ככל האפשר. לאורך הטיפול, המרפאים בעיסוק פועלים גם כמטפלים ישירים וגם כיועצים.
התערבויות של ריפוי בעיסוק עבור אנשים עם דמנציה כוללות גישות שונות המבוססות על ה-Occupational Therapy Practice Framework: Domain and Process (מהדורה 2nd, AOTA, 2008). גישות אלו כוללות:
- קידום בריאות. על ידי התמקדות בחוזקות שיש ללקוחות וקידום רווחה נפשית של המטפלים, אנשי מקצוע יכולים להעשיר את חייהם על ידי עידוד תפקוד מרבי בפעילויות המועדפות עליהם.
- שיקום (Remediation). אף על פי שלא צפוי שיקום של כישורים קוגניטיביים, שיקום של כישורים פיזיים (טווח תנועה, כוח וסיבולת) עשוי להתרחש למרות הרקע של דמנציה.
- שמירה על הקיים. אנשי מקצוע יכולים לקבוע מה עובד היטב בשגרה היומית של האדם עם דמנציה, ולספק תמיכה כדי להבטיח שהכישורים של האדם ישתמרו למשך הזמן הרב ביותר האפשרי.
- התאמה ושינוי. זוהי אולי ההתערבות הנפוצה ביותר עבור חולי דמנציה, שכן היא מבטיחה סביבות בטוחות ותומכות באמצעות הסתגלות ופיצוי.
– www.aota.org.(מידע נוסף ב: http://www.aota.org/about-occupational-therapy/professionals/mh/dementia.aspx#sthash.rOqETvc2.dpuf)
התנהגות בעייתית – התערבות פוטנציאלית של ריפוי בעיסוק וצוות
האדם שוכח איזו עונה בשנה בעת בחירת בגדים: עזרה למטפל להגביל את בחירת הבגדים כך שיתאימו לעונה, תוך התחשבות בשליטה ובתחושת המסוגלות העצמית של הלקוח.
האדם שוכח כיצד להתלבש: עזרה למטופל ולמטפל לבחור בגדים שקל ללבוש, ולימוד שניהם שיטה מסודרת וקלה להתלבשות.
האדם שוכח כיצד לאכול: עזרה לאדם ולמטפל לפתח דרך אכילה עם רמזים מילוליים כדי להקל על תהליך האכילה.
האדם שוכח היכן נמצאים חפציו החיוניים: עזרה באמצעות תיוג מגירות, ארונות והקניית מודעות למיקומים בתוך הבית.
האדם מתבלבל ומשוטט: התאמת הסביבה לשיפור הפעילות היומיומית, כולל ניידות בתוך גבולות בטוחים, ושימוש בטכנולוגיה להבטחת בטיחות. לדוגמה, חצר מגודרת עם תמרורי עצור בשערים עשויה להיות כל מה שנדרש כדי לשמור על האדם מכוון לחצרו שלו.
שינויים באישיות: לימוד המטפלים מושגים של טיפול, תגובה לא מתגוננת וטכניקות התמצאות, ועבודה על זיהוי הרגש העמוק שעשוי היה להוביל להתפרצויות התנהגותיות של הלקוח.
התנהגות חזרתית שאינה פרודוקטיבית: יצירת הזדמנויות לעיסוק במשימות תעסוקתיות העונות על הצורך של האדם להרגיש פרודוקטיבי ומסייעות בחיזוק הקשרים עם אחרים. למשל, אם האדם נהנה בעבר מ תשבצים, אולי תשבצים פשוטים יותר או מציאת מילים עדיין יהיו מהנים עבורו.